"אל תדאג אחי, טיסה קלילה, סה״כ חוזרים על כמה מנוברים״, ענה מדריך הטיסה בחיוך כששאלתי אם הם מתכוונים לעשות איזה תמרונים חדים במהלך השיעור. ישבתי במושב האחורי של מטוס קטן ודו-מנועי, לחוץ מכל הקונספט הזה של לעקוף את כוח הכבידה, עם חשש עז מנטייה להקאות. פלורידה. אוגוסט. כשמתלהבים להגשים חלום, שוכחים פרטים שוליים, כמו זה שבמטוסים קלים אין מזגן. הריח – נגמ״ש צבאי. הצבע של פנים המטוס – פנימית ג׳ תל השומר. האווירה – זיעה קרה בעמוד השדרה. 3 דקות לתוך הטיסה ואני כבר עם שקית ההקאה בחצי התורן. החניך התבלבל. המדריך הסמיק. הגֵּרָה עלתה. המטוס הפריס פרסה חזרה לנחיתה. נגמר. לא ידעתי מה יותר מביך, שדפקתי להם את השיעור או שנחתתי עם שקית מפוצצת קיא וחששות שלא היו שם בהמראה. לא ידעתי אם זה בכלל בשבילי. לא ידעתי מה עושים עם זה אח״כ. בעיקר לא ידעתי איך להתקבל לחברת תעופה.

To Infinity and Beyond

Buzz Lightyear

קריירה של טייס/ת

נראה כי אחד המעצורים הכי גדולים בלעשות את הצעד הראשון ולרדוף אחרי החלום להיות טייס/ת, הוא החשש ממציאת עבודה. לפחות ככה היה אצלי. בפוסט קורס טיס אזרחי בארה״ב – חלק א׳ דיברנו על איך ואיפה מתחילים: מחליטים שעושים את זה, בוחרים אקדמיה, מגייסים מימון, משקיעים זמן. כל מה שנכתב שם, נרשם מתוך הנחה שאתם, בדיוק כמוני, מחפשים את הדרך הבטוחה, הזולה והמהירה ביותר לקוקפיט הנכסף. ואם לא נכסף אז לפחות שיהיה עם מזגן. אבל מה זה אומר בדיוק? 

אז ככה נראית קריירה של טייס/ת בחברת תעופה: 

• סטודנט – כמו הרבה קריירות אחרות, גם אנחנו מתחילים על ספסל הלימודים. כאן נלמד לטוס. אחרי שנשיג את כל הרישיונות הנדרשים (פרטי, מכשירים, מסחרי) נוכל לעבוד במקצוע שלנו. 
• מדריך טיסה* – ״משרת סטודנט״, אחת האופציות המהירות לצבור את השעות הנדרשות לעבודה בחברת תעופה, והרגע בו מפסיקים לשלם על שעות טיסה! לימדנו מלא חניכים אחרים איך לא להתרסק וצברנו מספיק שעות כדי להתמודד על משרת קצין ראשון בחברת תעופה אזורית. 
• טייס בחברת תעופה אֵזוֹרִית** – ״התמחות״. אחת שמעיפה אתכם ממטוסים קלים היישר למטוסי סילון. ואחרי שטסנו קצת מימין הרגשנו שמיצינו את הקטע שאֵלֶּה משמאל אומרים לנו מה לעשות. אז עשינו ׳אפגרייד׳ ועכשיו אנחנו קברניטים בחברת תעופה אזורית בארה״ב. שיחקנו אותה. 
• טייס בחברת תעופה רָאשִׁית*** – עם ניסיון עשיר בשעות מפקד על מטוסי סילון אֵזוֹרִיים, נוכל להגיש מועמדות למשרת החלומות כקצין ראשון בחברת תעופה ראשית, זאת שאמורה להיות חברת התעופה האחרונה שנעבוד בה עד גיל 65.

* עוד על דרכים נוספות לצבור שעות בפיסקה ׳מה חברות תעופה מחפשות?׳ בהמשך.

** ׳מילון אנגלי-עברי לטייס׳ מחכה לכם בסוף הפוסט, למקרה שתצטרכו.

*** הפוסט עוסק באיך להתקבל לחברת תעופה אזורית.

איך להתקבל לחברת תעופה ב-236 שניות

לפני כעשור התעופה בארה״ב התרסקה לטייסים בפנים. היום שאחרי המשבר הכלכלי של 2008 השאיר תעשייה עם ביקוש עולה ומעט מאוד כסף. טייסים פוטרו, חברות תעופה נכחדו, ולקפטן ״סאלי״ חתכו את הפנסיה רגע לפני פרישה. בשנת 2009 טיסת Colgan Air 3407 התרסקה לתוך בית פרטי בבאפאלו, ניו-יורק. דקות לפני ההתרסקות הטייסים דיברו על עומס בעבודה ומשכורות בדיחה. הקצינה הראשונה השלימה הכנסה כמלצרית.

מאז זרמו הרבה שעות ביומני טיסה, ואם תשאלו את בואינג היום (ותדפדפו לשקף 69 למטה), העולם צריך 645,000 טייסים בעשרים השנים הבאות, 2019-2038. 131,000 מתוכם רק בצפון אמריקה. נראה כי חֶבְרָות תְּעוּפָה אֵזוֹרִיות נלחמות על כל טייס, מפתות טייסים עם בונוסים שמנים, ופותחות דלתות ליותר ויותר זרים. בגדול, התשובה לשאלה איך להתקבל לחברת תעופה היום, נראית ככה:

תכירו את טד

טד לא ישראלי. הוא לא עבד שנים בעגלות ולא התחתן פיקטיבית כדי להיות חוקי. הוא לא שילם הון על 7 תארים מתקדמים רק כדי לשמור על ויזת הסטודנט שלו. טד אמריקאי. טד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות אז הוא לא הלך להיות טייס צבאי. הוא התחיל מוקדם ואבא שלו, טייס בדלתה מן הסתם, הקפיץ אותו לשיעורי טיסה בשדה ליד הבית עוד לפני שהיה לו רישיון רכב. טד מטפח שפם וצועד זקוף ברחבי הטרמינל עם מדים ומשקפי שמש. טד חובב דיילות, נמנע מנוסעים, ורטט של עונג זורם לו בגב בכל פעם שהוא שומע את שיר הנושא של ׳אהבה בשחקים׳.

טד ילד. טד רק בן 32 וכבר קברניט על 757 בחברת תעופה ראשית. ועדיין, הוא עבד קשה כדי להגיע לאן שהגיע. כבר היו לו 1,500 שעות בגיל 20 אבל הוא אשכרה היה צריך לחכות שנה כדי להיות חוקי לעבוד בחברת תעופה אזורית. אח״כ נאלץ לחכות לגיל 23 כדי לעשות ״אפגרייד״ לקפטן. טד מאמין שרגולציה רק מעכבת אותך. בגיל 26, עם התואר הנכון והציונים הנכונים והרזומה הנכון וההמלצות הנכונות, הוא כבר ישב על כיסא ימין בחברת התעופה הראשית הנכונה, עם קריירה ארוכה ומבטיחה מאוד לפניו.

תכירו את ג׳ורג׳

ג׳ורג׳ אח. אח זקן, אבל אח. ג׳ורג׳ התפטר ממשרת מתכנת באמאזון כי נשבר. ג׳ורג׳ פה בשביל חופשות מגניבות עם המשפחה. טַיָּיס זה חלום אבל קריירה שנייה. גם ג׳ורג׳ לא ידע איך להתקבל לחברת תעופה. אז הוא שפך ארגז על מדריך פרטי שלקח אותו מאפס למסחרי לאט ויקר. ג׳ורג׳ עשה חלטורות בקאריביים בשביל האווירה ו״הטיס שיחים״ באינדונזיה כל הדרך ל-1,500. ג׳ורג׳ נהנה לעזור לנוסעים אבודים ברחבי הטרמינל, וכשנגמרת העבודה תמיד מחליף ל״אזרחי״ אם יש לו דקה.

ג׳ורג׳ לא ילד. ג׳ורג׳ בן 50, הגיל הממוצע של קברניט בחברת תעופה ראשית בארה״ב. הוא התחיל מאוחר ועדיין ״נחטף״ לחברת תעופה אזורית, כי צריך. ג׳ורג׳ לוקח את הזמן כי הוא כבר לא בגיל. אז הוא עבר לכיסא שמאל רק אחרי 5 שנים. ג׳ורג׳ אח אז יש לו חברים במקומות הנכונים. ככה קיבל הזדמנות לראיון בחברת תעופה ראשית. הם הבינו תוך דקה שג׳ורג׳ אח אז כמובן שהתקבל. עשור יפה בצד הפחות רווחי, והנה ג׳ורג׳ בוס.

טד Vs ג׳ורג׳

טד וג׳ורג׳ טייסים מאד שונים. אולי אפילו הפוכים. אבל יש להם דבר אחד משותף: מרגע שהתחילו לעבוד בחברת תעופה, הם טסים בממוצע 75 שעות טיסה בחודש, כמו כל טייס בתעשייה. אז טד ילד עם שפם שיטוס 37,800(!) שעות במהלך הקריירה הארוכה מאד שלו. 85% מתוכם בחברת תעופה ראשית. וג׳ורג׳ אח זקן שיטוס רק 30,375 שעות במהלך הקריירה הסטלנית שלו. רק 68% מתוכם בחברת תעופה ראשית. אז? אינסוף דרכים מובילות כולן בסופן לשנות ה-60 לחיים.

מה חברות תעופה מחפשות?

״החניך חיכה לי מוכן בדיספץ׳ וצעדנו יחד לעבר המטוס לקראת הטיסה היחידה שהייתה לי בלו״ז היום. כבר חצי שנה עברה מאז שכנפי ההדרכה טיפסו לי על המדים, ואיכשהו זה נראה שזה לא קורה בשבילי. קובץ האקסל שבניתי במיוחד בכדי לעמוד בקצב הטיסות המסחרר שלי עבד בהילוך איטי, ובישר לי בלי בושה שאני טס בממוצע 60 שעות בחודש בלחץ, שזה לפחות 40 שעות פחות ממה שתכננתי, וממה שמכרו לי כשנרשמתי לבית הספר.

בדיוק קיבלתי את תעודת ה-OPT שלי, מה שאומר 2 דברים:

1. יש לי בדיוק שנה מעכשיו להתאפס על החיים שלי עד שאישור העבודה שלי מתפגר.
2. טכנית, אני יכול לעבוד כטייס בכל מקום שיהיה מוכן להעסיק אותי, מחוץ לבית הספר שהעניק לי את אישור העבודה. 

נחוש ומתוסכל הקלדתי בוויקיפדיה "Airlines in USA" ומצאתי רשימה שהדליקה לי את הלוגבוק. הפשלתי גליונות אקסל והתחלתי לעבור חברה חברה, אתר אתר, לשלוח קורות חיים, להתקשר, להציק. התחלתי לקבל מושג איך להתקבל לחברת תעופה, והייתי חייב להגיע לשם עם יתרה מספקת של אישור עבודה. בסוף הגעתי למסקנה הנושנה שהכי מהר זה מדריך טיסה, אבל בדרך למדתי דבר או שניים על שוק התעופה.״

דרישה מספר 1 – ניסיון

1,500 שעות. צבירת שעות, הדרכת טיסה, או כל הרפתקאה אחרת – העיקר שיהיו 1,500 שעות. למרות שזאת אמריקה, ואם רק תרצו תוכלו להטיס מטוס ימי באלסקה או איזה קרוואן בהוואי עם ברמודה וכפכפים, נראה כי מרבית הטייסים בחברות תעופה אזוריות בוחרים בדרך המהירה והזולה כמדריכי טיסה. בבית הספר הנכון, עם כמות סטודנטים מספקת, תוכלו לטוס 6-8 שעות ביום ולהגיע לשם בפחות מ-18 חודשים. אבל הדרכת טיסה היא לא לכל אחד/ת וכמה טוב שאנחנו בארה״ב, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. הנה חלק מהן:

גם הרכב השעות משנה: שעות מפקד, קרוס קאנטרי, מכשירים, לילה, דו-מנועי, ה-FAA מאוד ספציפיים לגבי הדרישות שלהם. אגב, אין צורך לחכות שיהיו לכם את כל השעות ביומן. ברגע שאתם מרגישים בכיוון אפשר להגיש מועמדות באינטרנט, ולתאם ראיון. חברות תעופה אזוריות יעסיקו אתכם מוקדם וישריינו לכם תאריך התחלה עתידי, רק אל תלכו למתחרים. הם גם מספיק נחמדים להחשיב את שעות הסימולטור שתעברו כחלק מההכשרה בחברה, ככה שאפשר להתחיל אפילו עם 1,440~ שעות.

דרישה מספר 2 – אישור עבודה

חברת תעופה זה לא פייסבוק. אף אחד לא יגייס אתכם דרך LinkedIn ויעניק לכם ויזת H1B*. אף צדיק לא יסביר איך להתקבל לחברת תעופה. חברות תעופה לא נוטות לעשות ׳ספונסרשיפ׳ כי פשוט אין להן הצדקה – יש מספיק טייסים מקומיים, אז לא צריך זרים. לפחות בינתיים. נכון זה קצת ימי הביניים, אם נולדת ״נכון״, להורים הנכונים, במקום הנכון, התברכת באזרחות הנכונה שפותחת את הדלתות הנכונות. אבל כאן לא נגמרות האפשרויות:

• אוניברסיטה ״של החיים״ – הפוסט הקודם בסדרה נגמר במילים ״כל עוד הנכם סטודנטים פעילים עם ויזת F-1 וטופס I-20 בתוקף, הנכם זכאים לעבוד בארה״ב במסגרת CPT ו/או OPT״. איך זה עובד? שומרים על סטאטוס סטודנט פעיל ומנצלים את הזמן המקסימלי של אישור העבודה שאתם זכאים לו עם כל תוכנית לימודים מחדש. כמובן שבונים את זה הדרגתי (שאף אחד לא יגיד שהמטרה שלנו אינה לרכוש השכלה): מתחילים עם לימודי טיסה רגילים, אח״כ נרשמים לתואר הנדסאי, ממשיכים לתואר ראשון, ושומרים לסוף את האופציה לתואר שני במידת הצורך. כל תוכנית כזאת תעניק לכם כשנה עד שנתיים אישור עבודה, רק בסופם נרשמים לתואר הבא. 

מה הקֶאץ׳? 

1. לימודים עולים כסף. ולא מעט ממנו.
2. זמן ״צינון״ בין התואר לקבלת אישור העבודה מחייב לקחת חל״ת עד לקבלת האישור החדש (גיליתי על בשרי שחלק מהחברות יחכו לכם בסבלנות עד לחידוש).

• הגרלה – כל שנה בתחילת אוקטובר נפתחת הגרלה לכמות מוגבלת של כרטיסי גרין קארד. כמעט כל אחד יכול להשתתף ולמלא טופס פשוט של שני עמודי אינטרנט. באזור מאי של השנה העוקבת אפשר להיכנס ולבדוק את הסטאטוס שלכם. הגרלה הגרלה אבל מאז שהתחלתי את הטירוף הזה כבר הכרתי אישית יותר מעשרה זוכים מאושרים. שִׁילְחוּ לֶחֶמְכֶם…
• ״ספונסרשיפ״* – אני יודע, אמרנו שזה לא באמת קיים במקצוע שלנו, אבל אולי בכל זאת: מסתובבת שמועה שחברת Air Wisconsin מחלקת כמה ויזות כאלה כל שנה. מוזמנים לעמוד בתור ולהצטרף לרשימה.
• חתונה וזה – טוב… לא בקטע רע… אבל… מה אני אגיד לכם… אם ככה יצא… והתאהבתם… בנפש שהיא גם תאומה על מלא… וגם אמריקאית… וואלה… מזל טוב!

* אני לא מבין הרבה בויזות, אבל אם למדתי משהו בשנים האחרונות הוא זה: עזבו שמועות ותקבעו פגישת ייעוץ עם עו״ד הגירה מוסמך (חלקם אפילו נותנים פגישה ראשונה בחינם).

דרישה מספר 3 – פרופיל אישי

אולי, לפני הכל, חשוב שנזכור שלמצוא עבודה בחברת תעופה זה קודם כל למצוא עבודה. כמו כל עבודה. עם כל הג׳אז הזה של רושם ראשוני, מרכזי הערכה, וסיפור אישי מהודק היטב שמציג באור חיובי את הדבר הזה שאנחנו קוראים לו ״אני״. אז נכון, זו דרישה קצת אפורה ולא ברורה. כזאת שקשה להתכונן אליה. שעומדת מאחורי שמועות בסגנון ״שמעת על xxx איך התקבל ל-yyy רק עם zzz שעות? בן @#$%, בדוק אבא שלו…״.

חברת תעופה טיפוסית מחפשת התאמה לפרופיל אישי מסויים, בקרב הטייסים שהיא מראיינת. ועד כמה שזה נשמע כללי, תכל׳ס זה די הגיוני. הרי סה״כ הן מחפשות אנשים שנחמד, או לפחות נסבל, להיתקע איתם בקוקפיט קלסטרופובי למשך כמה שעות. ואם אפשר, שעל הדרך גם יתאימו ל-DNA של החברה. כנראה שהטייס האידיאלי הוא יותר מכמות שעות בלוגבוק. אולי בגלל זה האנשים שהכי נהניתי לטוס איתם היו שוטרים, שפים, וחוקרים, לפני שבכלל חשבו להיות טייסים. אפילו האחים-פאקינג-רייט היו יצרני אופניים לפני שלמדו לעוף.

איך בוחרים חברת תעופה?

חברות תעופה אזוריות בולטות בארה״ב

איך להתקבל לחברת תעופה זו פשוט שיטה. אחרי שסיימנו את ה״תואר״, צברנו ״קצת״ ניסיון, הגיע הרגע למצוא ״התמחות״. עם הזמן והמחסור, עוד ועוד חברות פותחות דלתות ל׳לא-אמריקאים׳, כמו חלקנו. או רובנו. טייסים עם חלום שמחפשים הזדמנות שווה לצבור ניסיון ראוי. ובאמריקה כמו באמריקה, ריבוי האפשרויות יכול לבלבל. אם תשאלו את ויקיפדיה למשל, תקבלו רשימת חברות תעופה אזוריות ארוכה. אז בואו נתמקד במרכזיות שבהן. כאלו שישמחו להעסיק כל טייס/ת שעומדים בדרישות הנ״ל (כולל ויזת F1):

שיקולים ועדיפויות לבחירת חברת תעופה אזורית

עד היום אני לא סגור מה חשבה לעצמה אליסה בארץ הפלאות לשאול חתול ״האם תואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת?”, אבל כטייסים כדאי שתדעו לאן אתם רוצים להגיע. כל חברת תעופה אזורית היא קצת אחרת. כל אחת מהן משלמת אחרת, נתפסת אחרת, מתייחסת אחרת. אז איך משווים? ומה חשוב לבדוק לפני שמגישים קורות חיים? הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לגבש דעה אובייקטיבית שחודרת מבעד למאמצים השיווקיים של החברות להציג את מה שטוב ולהצניע את מה שפחות:

• הסכם שכר – נושא השיחה ששובר כל שתיקה מביכה, גם בקוקפיטים הכי קשים. משכורות של טייסים כוללות מרכיבים נוספים מעבר לשכר שעתי. העלאות שכר, בונוסים, אחוז תגמול על ״זמן פתוח״ (טיסות עתידיות עם צוות חסר ש״אספתם״), הם רק חלק מהאותיות הקטנות ששווה לקרוא טוב טוב לפני שמסתפקים במספרים החלקיים שהחברות מפרסמות. 
• איכות חיים – אחת הסיבות שבחרתי בקריירה הזו. בזמן שחברות הייטק משקיעות מליונים בפינוקים שמטשטשים את הקו שמפריד בין בית לעבודה, טייסים שואפים לעבוד כמה שפחות ולהרוויח כמה שיותר. Quality of Life זה שם כולל ל׳איזון-בית-עבודה׳ שמורכב מרמת האיוש בחברה, כמה זמן תשבו רזרבה לפני שתקבלו קו, כמה קל להיפטר מטיסות בלו״ז החודשי שלכם אם בכלל, והכי חשוב כמה ימי חופש תקבלו בין ימי עבודה, בהנחה ואתם עצלנים לפחות כמו הטייס הממוצע.
• זמן שדרוג לקפטן – חברות תעופה אזוריות הן תחנת מעבר, וסבבה להן עם זה. הן יודעות שאנחנו פה במטרה להגיע לחברת תעופה ראשית. שעות טיסה כ׳טייס-מפקד׳ (PIC) מקבילות לתפקידי ניהול ״באזרחות״. לרוב מוגדר מינימום של וותק ושעות טיסה כקצין ראשון בחברה לפני שנוכל לדלג לכיסא שמאל. שווה לבדוק כמה שעות טסים קצינים ראשונים בחודש ממוצע בחברה וכמה מהר טייסים עוברים כיסא בפועל.
• בסיסים – וואלה לא כיף ״לעשות קומיוט״ (׳לִנְסוֹעַ בִּקְבִיעוּת׳). אומרים שאלו שתי עבודות שונות לחלוטין אם אתם ״קומיוטרים״ או גרים בבסיס שלכם. איזו חברות תעופה אזוריות פועלות בעיר שאתם גרים בה או מתכננים לעבור אליה? האם הבסיס הזה נחשב ״וותיק״ או ״צעיר״? כמה זמן בערך צפוי לעבור עד שתוכלו להיות מוצבים בו?
• הטבות טיסה – אם אתם בקטע של לטייל, או סתם לקפוץ לארץ בכיף, נחמד לבדוק לאיזו חברות תעופה תקבלו הטבות טיסה אחרי שתצטרפו לחברה, וכמה אנשים תוכלו לצרף תחתיכם מעבר למשפחה הקרובה (בני זוג, הורים ואחים). בחברות תעופה אזוריות בד״כ תקבלו הטבות טיסה עם השותפים (חברות התעופה הראשיות) שאתם טסים עבורם, בהתאם לבסיס שבו תוצבו.

• מוניטין – מה חושבות חֶבְרָות תְּעוּפָה רָאשִׁיות על חֶבְרָת התְּעוּפָה האֵזוֹרִית ״שלכם״? האם הם נוהגים להעסיק טייסים בוגרי חֶבְרָת התְּעוּפָה האֵזוֹרִית הזו? האם השורה הזו תתרום לקורות החיים העתידיים שלכם? באופן טבעי, כמו בכל תעשייה,  יש חברות אהודות יותר ופחות, וזה לא נמדד בשעות טיסה או משכורות.
• ביטחון תעסוקתי – (אירוני לחשוב שהסעיף הזה, שנכתב בעידן טרום-קורונה, ירד בעריכה!) אז היום הכל להיט, אבל ההיסטוריה לעולם חוזרת. חברות תעופה נסגרות, חוזים נגמרים, וחֶבְרָות תְּעוּפָה רָאשִׁיות מחליפות חֶבְרָות תְּעוּפָה אֵזוֹרִיות. חֶבְרָת תְּעוּפָה אֵזוֹרִית שמפעילה טיסות עבור כמה שיותר שותפים (חֶבְרָות תְּעוּפָה רָאשִׁיות), מהווה סוג של רשת ביטחון למקרה של אובדן הסכם עבודה עם אחד השותפים או יותר. כדאי לבדוק מי חברת האם של חֶבְרָת התְּעוּפָה האֵזוֹרִית, מה מצב המנייה שלה בבורסה לאורך השנים, והאם היו איזה פשיטות רגל בעבר.

בסוף התהליך, תוכלו לדרג את החברות המועדפות עליכם, לפי סרגל משלכם, ולתת להן ציון סובייקטיבי שמשקלל את הדירוג האישי שלכם לנושאים כמו כסף, סוג מטוס, בסיס, או כל קריטריון אחר שחשוב לכם. כל שורה היא בעצם השוואה רוחבית שמדרגת את חברת התעופה ביחס למתחרות שלה בקריטריון הזה ספציפית. זה נראה ככה: 

תהליך הקבלה לחברות תעופה

כל חברה עושה את זה קצת אחרת, אבל מרבית החברות יטיסו אתכם לאחד מהמרכזים של החברה, יום לפני המיונים. יום המיונים יתחיל לרוב בקבלת פנים קלילה והצגת החברה. נציגי גיוס של החברה כולל טייסים, יציגו בקצרה את ההיסטוריה של החברה, את האופרציה השוטפת, ובעיקר למה כדאי לכם לעבוד איתם. המשך המיונים הוא קומבינציה של חלק/כל השלבים הבאים: 

• ראיון אישי – נציגי כוח אדם, עם או בלי טייס/ת מהחברה, יעברו איתכם על הרישיונות והלוגבוק שלכם וישאלו בקצרה על קורות החיים. ישאלו גם שאלות כמו למשל ״ספר/י לי על פעם שלא פעלת לפי החוקים״, מה החוזקות והחולשות שלך, כישלון בצ׳קרייד ומה למדת ממנו, קונפליקט עם איש צוות ואיך פתרת אותו, מקרה שהרגשת פחד בטיסה ואיך התמודדת.
• שאלות טכניות – לא כל החברות עושות אתה זה, ואלה שכן עושות את זה כחלק מהראיון האישי, או כראיון נפרד עם שאלות בעל פה, או על ידי מבחן אמריקאי ממוחשב, עם או בלי שילוב של מבחן בכתב בו נדרש לצייר מערכות מסוימות במטוס שאתם בוחרים. הנושאים הטכניים מגוונים וכוללים מערכות, מכשירים, נהלים, מפות, מז״א ועוד. 
• דינמיקה קבוצתית – פחות שכיח, אבל אפשרי. מציגים למספר מתמודדים (למשל מרואיין אחד קפטן, השני קצין ראשון, השלישי ג׳אמפסיטר) תרחיש של דילמה כלשהי באוויר, מצב חרום, מערכת תקולה, מזג אוויר קיצוני וכו׳, ונותנים לצוות המאולתר לפתור את הדילמה בזמן מוגדר מראש. התרחיש משתנה ובודק התנהלות שלכם בצוות ושימוש במשאבים העומדים לרשותכם.

איך להתקבל לחברת תעופה ולהתכונן למיונים?

״רכון על שולחן דיונים גודל בחדר ישיבות עוד יותר גדול, ישבתי על כיסא מנהלים מתכוונן בשלושה צירים, שזה לפחות ציר אחד יותר מדי. 20 ה׳ילדים׳ שהקיפו אותו מצדדי נראו לי כמו חבורת ׳מילניאלס׳ קלאסית ואני, ממרומי גילי ועם ממוצע ציונים שאמר ׳השקעה׳, הרגשתי בטוח בעצמי. הדינמיקה הקבוצתית זרמה ואני תרמתי את שלי להצלחה. מרוב שהייתי טוב חטפתי מייל ״שמחנו להכירך, צר לנו להשיב על פנייתך בשלילה״! אם רק הייתי עושה תהליך הכנה.״

שלב 1 – יצירת וודאות

לפני שבכלל מתחילים, אנחנו רוצים להיות הכי מדויקים שאפשר ולהבין איך בדיוק נראים המיונים בחברה הספציפית אליה אנחנו מתראיינים. כמה שיותר וודאות שווה כמה שיותר ביטחון עצמי שווה כמה שיותר סיכויים להתקבל. aviationinterviews.com ואתרים דומים, מאפשרים ״לחלוב״ מידע עדכני ממועמדים כמונו שעברו את זה לפני שנייה, תמורת סכום סמלי. ככה נוכל לדעת מה המבנה של המיונים, למה לצפות, ואיך להתכונן לכל שלב הכי טוב שאפשר.

שלב 2 – הכנה מקצועית

אם המיונים לחברת התעופה שלכם כוללים שאלות טכניות, אפשר לרכז את כל השאלות הטכניות ש״חלבנו״ בשלב 1, וללמוד את הנושאים והתשובות. הספר 'The Turbine Pilot's Flight Manual' הוא מקום טוב להתחיל בו אם אתם מגיעים כמוני בלי רקע במערכות של מטוסי סילון. הספר 'Illustrated Guide to Aerodynamics' קצת יותר כבד, אבל סוגר את הפינה של אווירודינמיקה. זה אמנם לא עדכני, אבל אם זה עוזר, דפדפו בקובץ שאני למדתי איתו, תוכלו למיין את בנק השאלות לפני נושאים ולפחות להתחיל.

שלב 3 – תהליך אישי

בהמשך לדרישה מספר 3 ב״מה חברות תעופה מחפשות?״, אחד השלבים המעניינים הוא לערוך את סיפור החיים שלכם ככה שיהיה רציף, חיובי, ייצוגי ומושך. נסו לתשאל חברים, לרענן הישגים ולשפכטל ״חורים שחורים״. התהליך העצמי הזה חשוב ויעזור לכם להגיע ליום הגדול נטולי חששות משאלות על חלקים בחיים בהם אתם פחות גאים. הספר 'Airline Pilot Interviews: How You Can Succeed in Getting Hired' וספרי הכנה אחרים, יראו לכם איך אנחנו נראים מהכיסא של המראיינים, ויתנו עוד הסברים על איך להתקבל לחברת תעופה.