5 דרכים לצבירת שעות טיסה בלי קורס טיס אזרחי

הפרדוקס של שוק העבודה לא שונה בעולם התעופה: לא יעסיקו אתכם בלי ניסיון, אז איך לעזאזל תצברו ניסיון? וזה לא ממש משנה אם בארץ או בחו״ל, יש כמה דרכים מוכחות לצבירת שעות טיסה:

1. להתקבל לקורס טיס צבאי – כן אני יודע, נעבור לסעיף הבא.
2. ללמד אחרים לטוס – איך שלא תהפכו את זה, הדרכה עדיין תישאר הדרך הפופולרית ביותר לסגור את ה״מִכְסָהּ״. אם היעד הוא לטוס בחברת תעופה, כנראה שזה המסלול המהיר והשחוק להתיישב בכיסא ימין של איזה ג׳ט למרחקים בינוניים. עוד (מלא) פרטים בפוסט ״קורס טיס אזרחי בארה״ב – חלק ג׳: איך להפסיק לשלם על שעות טיסה?״.
3. למצוא עבודה – עד כמה שהדרכה היא הדרך המהירה והבטוחה, לא כל אחד אוהב לבלות 8 שעות של ניסיונות הריגה, מוסוות בשאלה ״נו, זאת הייתה נחיתה טובה?״. כאן נכנסת האופציה  הבאה – פשוט למצוא עבודה. טוב, יש מצב שזה לא יהיה פשוט, עם רישיון מסחרי טרי מהטאבון, אבל שווה לנסות. גם אם זה אומר להקדיש עוד קצת זמן של צבירת שעות טיסה, לפי שעוברים לשלב הבא עם ״קורס טיס אזרחי בארה״ב – חלק ב׳: איך להתקבל לחברת תעופה ב-236 שניות״.
4. לקנות מטוס – די ג׳יי ברילו הרים באוויר גגות של אולמות אירועים בלילות, וכנפיים של צסנה 152 בימים. אחרי ש״ראה את האור״ בטיסת הסולו הראשונה שלו, הוא חיפש את הדרך היעילה והזולה ביותר לצבור ניסיון. המדריך שלו הציע לו שותפות בבעלות על המטוס עליו עשה את הרישיון הפרטי, וכעבור עסקת מזומן אחת, הוא כבר לקח אותו לסיבוב באילת. המחיר? כ-20,000 ₪ עלות ה״מנייה״, פלוס דמי השתתפות שעתיים הכוללים את האחזקה והטיפולים. אחרי 40 שעות בשמי ישראל עופר מכר את השותפות, את העסק, ארז את עצמו והמשיך אצל הדוד סאם.
5. לשכור מטוס – לרובנו אין כסף לקנות מטוס. לחלקנו גם אין מספיק כסף לחבילה הזאת של קורס טיס אזרחי קומפלט. וזה בדיוק מה שהופך השכרת מטוס לאפשרות כזאת נגישה ואפשרית. בלי התחייבות כבדות, בלי קבועי זמן שוברי יומנים. פשוט להמיר כסף בבנק לשעות טיסה בלוגבוק. וזה מתאים גם אם אתם עושים רישיונות בארץ ומחפשים ניסיון, וגם אם אתם עושים רישיונות בארה״ב תחת PART-61, בדרך ל-250 שעות לפני המסחרי.

רותם ואיתי עושים את אמריקה

רותם ואיתי היו דיילים ב׳אל על׳ עם הטבות טיסה וחלום משותף. כשאיתי הציע לרותם להצטרף אליו לקליפורניה, מיד עם סיום הגדר המכשירים שבדיוק עשה שם, ולחצות את ארה״ב לרוחבה – פעמיים – רותם נדלק. כבר היה לו ניסיון בארה"ב אחרי סיבוב ראשון ב-Aviator College, ושעות טיסה היו בשבילו חשובות כמו נוסעים במחלקה ראשונה. הם מצאו מועדון טיסה משפחתי בסן דייגו בשם 'Plus One Flyers', שאחרי יום אוריינטציה וטיסת הסמכה, מאפשר לך לשכור מטוסים כאוות נפשך. הם סגרו 'Piper Archer' לבלוק של 100 שעות, ויצאו למסע: קליפורניה-פלורידה וחזרה.

כמו זוג אנשי צוות מקצועיים, הם חלקו תא טייס במשך 16 ימים. גרנד קניון, עמק מוניומנט, הרי הרוקי, טקסס, ניו אורלינס, קי ווסט. הם תדלקו בנופים כמו שרואים בסרטים, פגשו חברים, אפילו נקלעו לשדה סגור ובילו לילה בשק״שים במטוס, לאור פק״ל קפה ושימורים. וכמו בחיים, דברים משתנים, ואיתי מצא עצמו טס קצת סולו וצובר ניסיון חסר תקדים. רותם המשיך בעצמו בשנים הבאות לעוד שני סיבובים כאלה, לפני שחזר ל-Aviator College לפרק שני. השעות היפות ההן, מול אתגרי הטיסה ומזג האוויר, קבלת החלטות בצוות צעיר, הן חלק משמעותי שעיצב אותם לטייסים שהם.

איך לתכנן טיול צבירת שעות טיסה בארה״ב

רבים מחמיצים את ההזדמנות מפני שהיא לובשת סרבל ונראית כעבודה

— תומס אלווה אדיסון

לפני שעברתי לארה״ב, עוד בשלב הגישושים, מנכ״ל בית ספר לטיסה מהמוכרים בארץ המליץ לי ״תעשה את הרישיונות בארץ, את השעות תצבור בחו״ל״. זאת היתה נשמעת פשרה לא רעה בכלל. אז עוד לא הבנתי את כל המרכיבים של כזאת הפקה. הנה כמה נקודות למחשבה שכדאי לשקול לפני שעולים לבּוֹיְדֶּעם ושולפים מזוודה:

• תכנית טיסה – יש בארה״ב משהו כמו 19,704 שדות תעופה (רק בקליפורניה ובפלורידה יש יותר מ-880, כל אחת!). ריבוי האפשרויות הופך את תכנון המסלול למשימה לא פשוטה. במיוחד אם מנסים שיהיה גם קצת נוף מגניב מחוץ לשמשה. לכן סינון שדות לפי מחיר הדלק שמכסה התעריף ה״רטוב״ של ההשכרה, זו נקודת פתיחה לא רעה. ואם כבר אתם פה, אפשר לדבר על איך מחלקים את הלגים ורושמים את השעות בלוגבוק (הטסה לעומת ניטור, PIC, תרגול מכשירים גם ב-VFR וכו׳). 

• עונה – אם הכוונה היא חציית ארה״ב לרוחבה, החורף (ינואר-מרץ כזה) מקבל עדיפות ראשונה. מזג האוויר בצד המערבי הופך את חציית הרי הרוקי בצידם הדרומי למשהו יותר אפשרי. גם הטיסה במדבר יותר נעימה, ובפלורידה בכלל 15 מעלות צלזיוס עם שמים נקיים מדברים לבנים. 
• תקציב – נכון, הנתח ה״כבד״ של ההוצאה הוא שכירת המטוס עצמו. אבל עדיין שווה לנסות לתכנן תקציב ריאלי שמתחשב בכל הצרכים וההוצאות. זה מתחיל כבר בארץ בתעודה רפואית אמריקאית, אם אין, דרך פרוצדורת ההכנה בארה״ב בנקודת היציאה, ועד הלוגיסטיקה שמסביב לטיסה עצמה. יהיה חכם גם לשמור רזרבות לשינויים לא מתוכננים, כמו נחיתה בשדה בו הדלק יותר יקר ממה שהמשכירים מכסים.

• מטוס – התקציב הוא זה שיגדיר גם מה יהיה המטוס ״הכי טוב״ שתוכלו להרשות לעצמכם. חד-מנועי או דו-מנועי זה הבדל כפול במחיר. האיבזור גם הוא יכול לעשות את ההבדל ברמת נוחות הטיסה וקלות התפעול, בהנחה ואתם מכירים את הציוד. GPS ״רגיל״ או G-1000, עם/בלי טייס אוטומטי פשוט, אלו רק טיפה בים של הבדלים שמסתכמים בלא מעט כסף בשבילכם כשוכרים. 
• הכנה מקצועית – ״גוד בלס אמריקה!״. הכל פה זורם, אפשרי, קל. ברירת המחדל האמריקאית היא שכל אחד נולד מסוגל, עד שלא. ואז – חבל. רק ב״זמן האוויר״ המוגבל שלי, שמעתי יותר מכמה פעמים, טייסים עושים טעויות ומתבקשים לרשום מספר טלפון ״לבירורים״. מי יודע איך נגמרים כאלה מקרים. עם רשויות אמריקאיות לא מתעסקים. אם אין לכם ניסיון טיסה קודם כאן, מאד מומלץ ללמוד את שיטת קיטלוג ותפעול המרחב האווירי (תוכלו למצוא כאן בעמוד 7 מערך שיעור תמציתי להורדה), ולחדד את שפת הקשר היבשתית. לקחת כמה שיעורים מודרכים זה עוד הוצאה לא קטנה, אבל יתרום המון לתחושת הבטחון ולחווית ההצלחה. פרקים 3 ו-4 ב-AIM בהחלט יכולים לעזור.

עזבו קורס טיס אזרחי – מחירים של השכרת מטוסים

בין אם זו אקדמיית 141, בית ספר 61, או מועדון טיסה, כמות המקומות שמשכירים מטוסים קלים עבור צבירת שעות בארה״ב היא עצומה. תוכלו לשכור פה הכל, ככל שהארנק יכול. אפילו פאקינג Boeing 737-800 אם יש לכם $17,000 פנויים. לשעה! למקרה שאתם טסים מ״העו״ש-לַפֶּה״ כמו רובנו, הנה השוואה של כמה מהמקומות היותר מוכרים וזולים ברשת, שישכירו לכם מטוסים קטנים תמורת מחירים הגיוניים:

אה, ויש עוד כמה דברים שכדאי לדעת בנוגע לעלויות:

• ״צ'ק אאוט״ – מרבית המקומות לא יציינו את זה, אבל זה מובן מאליו. אף אחד באמריקה לא יפקיד בידיכם מטוס בבעלותו בלי ״צ'ק אאוט״ עם מדריך של המקום, על המטוס הספציפי שאתם שוכרים. זו התניה מוקדמת של חברות הביטוח שלהם, ובכלל לא נתון לשיקול דעתם. עלות טיסה כזו, כמו כל טיסה מודרכת, היא סכום מחיר ההשכרה פלוס מחיר ההדרכה – כ-$60 ממוצע לשעה.
• רישיון אמריקאי – אם אתם מגיעים עם רישיונות ישראלים בלבד, תצטרכו לעבור תהליך מנהלתי קצר במקום ההשכרה, לווידוא האותנטיות של הניסיון שלכם והוצאת רישיון אמריקאי מקביל, המבוסס על שלכם (Based-on). זה כולל קצת ניירת, מכתב הוכחה מרת״א, פגישה עם מפקח או בוחן FAA לאישור הטפסים, וחתימה על Endorsement שעברתם טיסת Flight Review עם מדריך מקומי (בהחלט יכול לקרות במסגרת ה״צ׳ק אאוט״ מהסעיף הראשון). קצת אגרות, אבל לא סיפור. כן כדאי לוודא מראש שהמשכיר יודע לבצע כזה תהליך.
• ביטוח מקיף – הרבה חושבים שהבי״ס או הבעלים אחראים לביטוח של המטוס, וזה נכון, רק שהביטוח הזה מכסה את התח*ת שלהם, לא שלך. הביטוח של AOPA זו רק דוגמה אחת לביטוח מקיף למטוס חד-מנועי שעולה $80-$175 דולר לשנה. עוד כסף, אבל שווה מחשבה.
• חבילת שעות – סגירת חבילה של 20 עד 100 שעות מראש, לרוב תוריד את המחיר בכמה דולרים, לפעמים אפילו ב-$20 לשעה. אם תכפילו את זה בכמות שעות הטיסה שתרצו לצבור, זו ״הנחה״ לא קטנה. 
• מועדון טיסה – הצטרפות למועדון, אם המשכיר מפעיל כזה, כמו שרותם ואיתי עשו, גם היא מוזילה משמעותית את התעריף לשעה.

צבירת שעות טיסה תו״כ קורס טיס אזרחי

בשנת 2015 אני ותום היינו באמצע קורס טיס אזרחי, במסלול דו-מנועי ב-Aviator College. בחוזה עם בית הספר, סגרנו מראש שהרישיון המסחרי יהיה לפי PART-61, למרות ששאר התכנית הייתה לפי PART-141. בדיוק סיימנו הגדר מכשירים והתחלנו לצבור שעות לקראת הרישיון המסחרי. היינו צריכים להגיע ל-250 שעות סה״כ, והיו חסרות לנו משהו כמו 80 שעות. לעשות את זה בגיחות יומיות נראה כמו המון עבודה, והרגשנו שזו הזדמנות חד-פעמית לצאת להרפתקה.

פתחנו מפות וארנק, והתחלנו לתכנן את המסע. זה מה שיצא:

עם קצת עזרה מחברים, ופוש מתוזמן מ-TJ/אלוהים בדיוק כשהיינו צריכים, זכינו לחוות טיסות מרהיבות מעל מדבר והרים, לרקוד ג'אז בניו אורלינס, להכיר אנשים עשירים שמשלמים $50,000 לשעה על מטוסים פרטיים, לנחות בשדות תעופה שכוחים שנותנים לטייסים וואן שבור עם ״המפתחות-כבר-בפנים״, ולהבין שבסוף, מלמטה, כל העננים שטוחים.