שינוי 2.0
זה הפך להיות טקס דתי כזה של פעמיים בשנה. יום הולדת ושנה חדשה. אני ומצגת, מציירים את כל היעדים שלא אגשים השנה. שבוע ראשון ראבק, שבוע שני בשיניים, שלישי דעיכה, רביעי השלמה. עוד שנה שלא תרוץ בה חצי-מרתון. שתמשיך לרטון בחוסר שביעות רצון כרוני. גם ככה המדיטציה לא באמת עזרה. ״ככה זה בחיים! אנשים לא […]
הטייס מחפש משמעות – פרק ב׳: הנביאה
It’s not knowing what to do, it’s doing what you know Tony Robbins ״שלום אופיר, בדיוק בזמן.״ דמיינתי מישהי פותחת דלת ל״אני, הגרסה החדשה״. מעל המשקוף לא היה תלוי שלט בלטינית ״דע את עצמך״. בסלון לא היו ילדים ש״ריחפו קוביות״. גם לא נזיר קטן שלימד שחייב להבין שאין כפית כדי לכופף כפיות. רק אני ותקווה. […]
הטייס מחפש משמעות – פרק א׳
רק מעטים מגיעים למקום שבאופן טבעי, היו בו בתחילת הדרך – שמחים וטובי לב בנג׳מין הוף, ׳הטאו של פו׳ כבר שנים אני קצת-על-יד. מתעלם מעצמי ומקשיב לאחרים. השלמתי עם זה שפשוט הפכתי לאדם עצבני. ניסיתי לטפל בזה. להפסיק. ובתהליך גיליתי כמה שאני לא אני. וכמה אפילו מידה מזערית של חוסר דיוק, ממש כמו זווית, לאורך […]
קורס טיס אזרחי בארה״ב – חלק ד׳: איך לאלף סילון?
קפה שחור ביד, ״מודה אני״ באוזנייה, רוכב על יונדאי לתוך הזריחה. בהדרכה, כדי לייצר 8 שעות טיסה, צריך 16 שעות עבודה. אז עבדתי כמו מפגר. יוצא בחשיכה, חוזר בחצות כמו זונה. יום ועוד יום, חודש, שנה. ואז מגיע היום הזה שבקצה הלוגבוק/מנהרה, ש-1,500 שעות נראות פתאום ברות השגה. אתה לומד כל מה שאפשר על איך […]
כמעט 40, כמעט טייס, כמעט מאושר
נעימת המתנה הסיטה את מבטי לדגם המטוס על השידה. עלו בי כל הפריטים עם הלוגו של ׳אל על׳ שמסתובבים אצלנו בבית, כיאה למשפחה של דיילים-טייסים: סיכה למדים, תיק גלח״ץ, טי-שירט-פיג׳מה, כיפה, הגדה לפסח, רצועה לתג, כובע מצחייה. והפוסט ״מאפס ל׳אל על׳ בשש שנים״ התחיל להיכתב לי בראש מעצמו, לקרום עור ומילים. ואז, בבת אחת, רואת […]