עד שהצ׳אט סיים לשפצ״ר לי את הקורות-חיים, נרדמתי.
חלמתי שנכנסתי לשירותים כימיים במוצב בצפון ולתא לידי נכנס רויטמן אחד החיילים שלי ואמר לחבר שלו בטלפון ״אחי הלילה אני חותך מפה נשבר הזין… מי?! הקצין שלי? הוא לא כזה חזק אחי מה הוא כבר יעשה לי?!״. חיכיתי שהוא יצא ראשון ובאתי לשבת איתו בעמדה ובדרך למגורים סידרנו על הבטונדות שורה של בקבוקי קולה ריקים מזכוכית וזרקנו עליהם אבנים כמו תמיד והוא שיתף שחברה שלו זרקה אותו ומאז ההורים שלו היא כל מה שיש לו והוא חייב להחזיר אותה, לפחות לנסות, אז הוצאתי אותו ליומיים על הבוקר למחרת וביציאה מהמוצב היה גשר שהוביל לתוך מטוס שבדיוק נכנס לסופת ברקים והדיילת כרזה בפאניקה ״יש טייס במטוס?!״ אז נכנסתי לקוקפיט והתיישבתי מימין והקפטן ישר נתן לי את ההגאים ומרוב שהמטוס רעד בקושי ראיתי את החיוויים במסכים והוא עידכן שהוריקן פירק איזה האנגר על המסלול נחיתה ואין לנו מספיק דלק לחזור לנקודת התחלה אז חייבים לסטות לשדה חלופי וראיתי בעיניים שלו שהוא חדש והרחתי בנאדים שלו שהוא מפחד וידעתי שגם הוא חושב עכשיו על אדמה ובירה קרה במלון ובשנייה שהוא ביקש ממני להריץ צ׳קליסט הדיילת התקשרה ואמרה שמישהי מקיאה על כל התקרה…
התעוררתי ושלחתי את קורות החיים לכמה מגייסים.
הם אמרו שבלי ניסיון הם לא יכולים לתת לי ניסיון ושהם מצטערים.