״איך לעזאזל מפעילים את האלקטרודות האלה?! נראה לי שלחתי לה איזה זץ לגב התחתון, סמוך לרחם העליון. ביד אחת מזוודת הדיילת הישנה שלה עם הגלגל העצל, ביד השניה כסא בטיחות כבד מדי לרכב, הכרית הענקית של פשושון על הכתף. לאלי לא איתנו. היא בעולם של צירים וגלים ופתיחות ושושנים. מזמין מעלית עם העפעף. הדּוּלָה על המצלמה. קומה 16 עם מעלית מתפקדת אחת מתוך 3 והשכנים זורמים, מתעלמים מהכמעט-לידה שמתרחשת להם מול הפנים. למרות התיקים הארוזים והצ'קליסטים המסודרים, ברגע האמת הכל עף באוויר. חודשים של היפנובירת'ינג, מדיטציות משותפות, נשימות רקטליות, ומסאז׳ים למבוגרים, לא הכינו אותנו למה שעמד לבוא. ״לא היפנו ולא נעליים״ כמו שחבר-לספסל-ההכנה-ללידה אומר. תחגרו. מיילדים.״
I wish I could tell you it gets better. But, it doesn't get better. You get better
Joan Rivers
בִּרְכוֹתֵינוּ עַל בְּחִירַתְכֶם בְּמוּצָר הַדֶּגֶל מִבַּיִת 'הוֹרִים בְּלַחַץ', זֶה שֶׁיְּרוֹקֵן אֶת הָאַרְנָק וִימַלֵּא אֶת הַלֵּב. עַל מְנַת לְהָגֵן עַל תִּינוֹקְכֶם בְּצוּרָה נְכוֹנָה, יֵשׁ לִקְרֹא בְּעִיּוּן אֶת הַהוֹרָאוֹת שֶׁלְּהַלָּן לִפְנֵי הַשִּׁמּוּשׁ, וְלִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן לְמִקְרֶה שֶׁל בִּקּוּר פֶּתַע מִטַּעַם מִשְׂרַד הָרְוָחָה. אִי קִיּוּם הוֹרָאוֹת אֵלֶּה עָלוּל לְסַכֵּן אֶת הַיֶּלֶד/ה. בְּמִדָּה וְתִתְעוֹרֵרְנָה שְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת בְּקֶשֶׁר לַשִּׁמּוּשׁ בּוֹ, אָנָּא הִרְגִּישׁוּ חָפְשִׁי לְפַנּוֹת אֵלֵינוּ בַּכְּתֹבֶת: help@Ihavenoclue.com.
הַפְעָלָה רִאשׁוֹנִית
הוֹצִיאוּ בַּעֲדִינוּת אֶת הַמַּכְשִׁיר מֵהָאֲרִיזָה הַמְּקוֹרִית וְשִׁמְּרוּ בַּצַּד לְמֶשֶׁךְ 18 שָׁנָה*. וַדְּאוּ כִּי כְּלָל חֶלְקֵי הַמַּכְשִׁיר קַיָּמִים וְכוֹלְלִים:
- כְּנִיסַת הֲזָנָה בְּ-USB וִיצִיאַת AUX טַבַּעְתִּית
- סָאן-רוּף תּוֹצֶרֶת "מַרְפֵּס פִּתְחִי אִוְרוּר בע"מ"
- אַזְעָקָה קִדְמִית עִם שְׁנֵי מַגְבְּרֵי לֶחִי שֶׁל 'BOSE'
- הֶתְקֵן לְ-20 שִׁינַּיִים (הַשִׁינַּיִים עַצְמָן אֵינָם כְּלוּלוֹת בַּמְּחִיר, וְנִתָּנוֹת לִרְכִישָׁה תְּמוּרַת קִצּוּר חַיֵּי הַהוֹרֶה)
- שָׁלַט-אֵם בִּלְתִּי נִרְאֶה בַּעַל סַמְכוּת בִּלְתִּי מְעֻרְעֶרֶת
חָבְרוּ אֶת הַמַּכְשִׁיר לְחַשְׁמַל אוֹ הִטְעִינוּ עִם חָלָב-אֵם וּשְׁנֵי בַּקְבּוּקֵי AA. יֵשׁ לִסְגֹּר אֶת הַפֶּתַח הַקִּדְמִי בַּמּוֹצֵץ וּלְנֶגֶב אֶת הַפֶּתַח הָאֲחוֹרִי עִם מַגְּבוֹן לַח בְּטֶמְפֵּרָטוּרַת הַחֶדֶר. בַּשִּׁמּוּשׁ הָרִאשׁוֹן וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, כְּכָל שֶׁהַמַּכְשִׁיר גָּדֵל, יֵשׁ לְהַתְאִים אֶת לוּחַ הַזְּמַנִּים הַדִּמְיוֹנִי שֶׁלָּכֶם, זֶה שֶׁנּוֹעָד לַיְּצוּר אַשְׁלָיַת שְׁלִיטָה שֶׁאָבְדָה, לְמִשְׁקָל הַתִּינוֹק.
*בְּמִקְרֶה שֶׁל תְּבִיעָה בְּמִסְגֶּרֶת הָאַחְרָיוּת הַפִיקְטִיבִית, יֵשׁ לְפַנּוֹת אֵלֵינוּ יְשִׁירוֹת לַכְּתֹבֶת claims@youareonyourown.co.il.
שִׁיּוּךְ לְאִמָּא בְּאֶמְצָעוּת ®BLUETOOTH
״היא לא עולה במשקל״ הוא מלחיץ. ״אבל ד״ר…״, לאלי התעקשה על הנקה. חיפשה פתרונות להמשיך במקום לוותר לפיטמה של עצמה. ביקשתי מסירי לדחות את כל הפגישות שלי ולא להעביר לי שיחות. $150 סשן חירום עם יועצת הנקה. כעבור שעה מצאתי את עצמי רוכן מעל אורי עם מזרק, לאלי התחפשה למוצץ, תוקעת לה אצבע בפה, ואני מפרגן בחלב-אב ישר לחלל הלחי. סירי הורשתה לשבץ ביומן רק פיטום חוקי של תינוקות. צחצוח שיניים היה הראשון ליפול ״בין ההנקות״. מכאן, הדרך ״להפיל״ נפיחות על הבת הטרייה שלך, הייתה מהקצרות.״
הַפְעִילוּ אֶת קִשּׁוּר ה-®Bluetooth שֶׁל הָאִמָּא שֶׁבִּרְצוֹנְכֶם לְשַׁיֵּךְ. לִחֲצוּ וְהֶחֱזִיקוּ עַל כַּפְתּוֹר "אוֹקְסִיטוֹצִין" עַד לְהַפָּקַת קוֹלוֹסְטְרוּם. הַרְשׁוּ לְמַכְשִׁיר זְמַן מְסַפֵּק לְאִתּוּר מְקוֹר הַנְּבִיעָה וַהֲזָנָה עַצְמָאִית בְּוַאקוּם עַד לִיצִיאַת מִקּוֹנְיוּם זִפְתִּי וִירַקְרַק. בְּמִדָּה וְתִתְבַּקְּשׁוּ לְהָזִין סִסְמָא. הֵזִינוּ: "0 שְׁעוֹת שֵׁנָה".
מַצְּבֵי שִׁמּוּשׁ בְּמַכְשִׁיר
"בתור הוֹרֶה, אתה כל הזמן אפוף חרושת שמועות והשוואות אינסופית שמלווה אותך בכל אשר תלך. הבת של ההיא כבר דוברת 7 שפות. הבן של ההוא כבר עושה עמידת ידיים. התאומים ההם כבר משלשלים בלי גלגלי עזר. אבל כשלאלי העירה אותי והראתה לי שהשעה 06:30 ואורי כבר ישנה 13 שעות ברצף, התחשק לי להעיר את כל ההורים האלה ולמרוח להם את ההישג הקטן והאישי שלנו בפרצוף. אפילו שהם הגיעו לזה קודם. מרוב שלא ציפינו, אפילו שכחנו בתנור דג סלמון קומפלט שהסתתר מאחורי סיר ג'חנון-של-ציון שבילה לילה שלם על 210 פרנהייט, שזה באנגלית. לאלי יצאה לעבודה ״רעננה״. אני הרגשתי נמרץ ושאפשר גם בלי קפה, אפילו ששתיתי. שניים. אורי מסוגלת להכל. אנחנו פחות."
מַצָּב "מַחְלָבָה"
מַצָּב זֶה נוֹעַד לַהֲפָקַת חָלָב לִצְרִיכָה אֱנוֹשִׁית. הֶחָלָב מוּפָק בְּעִקָּר מֵאִמָּהוֹת, אֲבָל גַּם מְעִזִּים, מִתְּאוֹ, יָאק הַבַּיִת, פָּרוֹת אוֹ גְּמַלִּים.
חָבְרוּ אֶת חֲלַל הַפֶּה שֶׁל הַמַּכְשִׁיר לְתַחֲנַת הָאֵם. אִם רְכַשְׁתֶּם אֶת הַדֶּגֶם הַמְּשֻׁדְרָג "אַל-תִּגַּע-בִּי-דּוֹקְטוֹר-אֲנִי-רַק-לֵדָה-טִבְעִית-בִּבְרֵכָה-בֵּיתִית-מִתְנַפַּחַת", יֵשׁ לְאַפְשֵׁר לְמַכְשִׁיר לְרַחְרֵחַ אֶת דַּרְכּוֹ אֶל תַּחֲנַת הָעֲגִינָה בְּעַצְמוֹ. לְאַחַר יְצִירַת 'מַגַּע עוֹר לָעוֹר', יֵשׁ לְוַדֵּא יְנִיקָה בְּאֶמְצָעוּת טֶכְנוֹלוֹגִית 'אִמָּא-תָּבִיאִי-שָׁלוּק' הַחֲדִישָׁה.
מִכָּאן דַּרְכְּכֶם אֵל 8-12 יְנִיקוֹת/הַאֲכָלוֹת בְּיוֹם מֻבְטַחַת לִתְקוּפָה שֶׁל כְּשָׁנָה. אִם יִשּׂוּם הַהֲנָקָה אֵינוֹ תַּקִּין, נִתָּן לְהַגִּישׁ בַּקָּשָׁה לְהַשְׁלָמַת הַכְנָסָה.
מַצָּב "עֲגָלָה"
עַל מְנַת לְהַכְנִיס אֶת הַמַּכְשִׁיר לְמַצָּב "עֲגָלָה" יֵשׁ לִלְחֹץ בּוֹ זְמַנִּית עַל לַחְצָן הַבַּיִת וְעַל אַרְנָקוֹ שֶׁל הָאָב לְמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שְׁנִיּוֹת בִּרְצִיפוּת. רֶטֶט, בֶּכִי וּתְנוּעוֹת גַּפַּיִם לֹא מְבֻקָּרוֹת מְהַוּוֹת אִינְדִּיקַצְיָה כִּי הַהַפְעָלָה עָבְרָה בְּהַצְלָחָה.
מַצָּב ״שֵׁינָה״
הֶעָרָה: תּוֹסָף "שְׁנַת-לַיְלָה-רְצוּפָה®" הִנּוֹ פָּטֵנְט רָשׁוּם וְאֵינוֹ כָּלוּל בַּאֲרִיזָה!
פוּנְקְצִיַּת מַצָּב שֵׁינָה* מַקְטִינָה אֶת כַּמּוּת "הַחַיִּים-שֶׁל-הַהוֹרִים" שֶׁהַמַּכְשִׁיר צֹרֶךְ, עַל-יְדֵי הַפְסָקַת אַסְפָּקַת תְּשׂוּמֶת לֵב לְלוּחַ הַהַפְעָלָה. נִתָּן לַחֲסֹךְ בְּחַשְׁמַל בְּהַקָּשָׁה פְּשׁוּטָה עַל לַחְצָן "שׇׁחְרֵר-אוֹתִי-בָּאמָאשָׁ'ךְ" בְּלוּחַ הַהַפְעָלָה.
*מַצָּבִים שֶׁבָּהֶם הַמַּכְשִׁיר לֹא יַעֲבֹר לְמַצָּב שֵׁינָה:
- כְּשֶׁהַמַּכְשִׁיר מְבַצֵּעַ פְּעֻלָּה כְּגוֹן קְפִיצַת גְּדִילָה
- כְּשֶׁצְּוָחוֹת 'שְׁגִיאָה' מֻצָּגוֹת בַּמָּסָךְ
- בְּעֵת יִבּוּא אוֹ יִצּוּא שֶׁל נְפִיחוֹת
- בּוּל כְּשֶׁפְּתַחְתֶּם אֶת הַסִּדְרָה הָאֲהוּבָה עֲלֵיכֶם בְּנֶטְפְלִיקְס, הִתְרַוַּחְתֶּם בְּסַפָּה עִם פּוֹפְּקוֹרְן וּשְׁתִיָּה, וְהַפְעָלָתָם אֶת הַפֶּרֶק הַבָּא.
הַטְעִינוּ אֶת הַמַּכְשִׁיר שֶׁלָּכֶם
"שבת בבוקר יום יפה. אבא ואורי שותים קפה. אמא המשיכה לנמנם ובכלל לא קראה עיתון. אורי אכלה בוקר בסלון. ובמטבח. ובמרפסת. אמא יצאה ליוגה ופדי-מני. זמן מושלם לנשנוש ביניים מאפין זוקיני מלא פירות פלוס הטריק של לדחוף את הבלובריז בסוף. אמא חזרה באמצע מסיבת טראנסים ורצתה גם. אורי לא הפסיקה לעמוד וזה היה מרגש ומצולם. סיבה מוצדקת לתבשיל צהריים של עוף אפונה ותפו״א ששלח את כולנו לשנ״ץ חפוז. בעצם רק את אורי. איכשהו עדיין הרגשנו רעבים, אז בישלנו למטבח את החיים. לאלי העיפה כל תבנית אפייה אפשרית באוויר והתוצאה: 400 סוגים של ארוחות ביניים. עכשיו נשאר לדאוג רק לעיקריות."
לִפְנֵי שֶׁהִנְּכֶם מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּמַּכְשִׁיר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, טָעֲנוּ אֶת הַסּוֹלְלָה בִּמְלוֹאָהּ עַד לְקַבָּלַת 20 חִתּוּלִים מַצְחִינִים (בד"כ 2-3 שָׁעוֹת). כַּאֲשֶׁר הַמַּכְשִׁיר מְגַלֶּה עֲיֵפוּת, זֶה הַזְּמַן לְהַטְעִין אֶת הַמַּכְשִׁיר בְּחָלָב אֵם וְ/אוֹ שְׁעוֹת שֵׁינָה. אִי עֲמִידָה בְּלוּחַ הַזְּמַנִּים הַבִּיּוֹלוֹגִי שֶׁל הַמַּכְשִׁיר, יִגְרֹר עֲנִישָׁה דֶּרֶךְ עֲיֵפוּת יֶתֶר וּבִזְבּוּז זְמַן. כַּאֲשֶׁר הַסּוֹלְלָה מִתְרוֹקֶנֶת, יֵּשׁ לְחַבֵּר אֶת הַמַּכְשִׁיר לְרֶשֶׁת הֶחָלָב בְּאֶמְצָעוּת הַמַּטְעֵן הַמְּצֹרָף לְעֶרְכָּה.
הוֹרָאוֹת בְּטִיחוּת וְטִפּוּל בַּמַּכְשִׁיר
"זה היה אמור להיות יום מנוחה קלאסי. כל המשפחה על הרגליים, אבא מתקלט ׳ישראלי׳ בסלון, אמא, עם אורי על הידיים, מכינה שלוליות-של-בוקר במטבח. מה שנראה כמרחק בטיחות סביר מהמחבת הלוהטת, נסגר בשבריר שניה כשאורי החליטה למשוך אותה בזריזות לא אופיינית. השניות הבאות שוחזרו ע״י עדי ראייה:
אמא: ״ראיתי את שְׁלוּלִיּוֹתַי חולפות על פני. המחבת תקפה אותנו בדרכה לרצפה, מתחככת בזרוע של אורי, נופלת לרגלי בשאון.״
אבא: ״הפציינטית הובהלה אלינו למחלקת סלון-נמרץ במצב קל. בדיקה גופנית בלתי חודרנית לא העלתה נזקים ומצבה יציב״.
זה היה הזמן ששמנו לב לכתם גדול וכהה מתחיל לטפוח על היד שלה. רצנו לאינטרנט, נסענו לבית מרקחת, עפנו לרופא ילדים, הופננו לבי״ח. ראש המחלקה הכי נחמד שפגשנו, סיפר לנו שזו כוויה דרגה 2 ושלא ישארו צלקות. יצאנו עם תור לעוד שבוע, כרטיס ביקור, בלון בצורת כלב, מדבקות ודובי. נראה שלאורי בכלל כאבו השיניים יותר מהכוויה. אני חושב שלנו הכי כאבה ההבנה שהאוצר היקר הזה, שחיכינו לו חיים שלמים, שביר ופגיע ולא תמיד ניתן להגנה."
- לְעוֹלָם אַל תַּשְׁאִירוּ אֶת הַמַּכְשִׁיר לְלֹא מִמּוּן.
- יֵשׁ לַעֲקֹב בַּאֲדִיקוּת אַחַר אַפְּלִיקַצְיוֹת הִתְפַּתְּחוּת לְהַגְבָּרַת מִפְלַס הַחֲרָדָה.
- לְהוֹרִים הַסּוֹבְלִים מִצֹּרֶךְ בְּעַצְמָאוּת, יֵשׁ לְקַבֵּל יִעוּץ רְפוּאִי מִקְצוֹעִי לִפְנֵי הַשִּׁמּוּשׁ בְּמוּצָר זֶה.
מִלּוֹן עִבְרִי-הוֹרִי
- קוֹלוֹסְטְרוּם – "זָהָב נוֹזְלִי", צְהַבְהַב וְסָמִיךְ הַמֻפְרָשׁ בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר יָמִים לְאַחַר הַלֵּדָה. יָדוּעַ בִּסְגֻלּוֹתָיו לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, פַּרְנָסָה טוֹבָה וְשִׁבּוּשׁ שְׁלוֹם בַּיִת.
- דּוּלָה – אִשָּׁה הַמְּלַוָּה יוֹלֶדֶת בַּחֲדַר הַלֵּדָה וּמְסַיַּעַת לָהּ תְּמוּרַת בֶּצַע כֶּסֶף.
- יוֹעֶצֶת הֲנָקָה – מִתְמַחֶה בְּנִהוּל הַמַּחְלָבָה וּמְסַיַּעַת לְאֵם בִּרְכִישַׁת מְיֻמָּנוּת הֲנָקָה נְכוֹנָה, כְּדֵי לִמְנֹעַ "הֲנָקָה בְּאֶמְצָעוּת יוּטְיוּבּ".
- יוֹעֶצֶת שֵׁינָה – "הַשַּׁלִּיט שֶׁל אֶרֶץ עוּץ. מִתְגּוֹרֵר בְּעִיר הָאִזְמַרְגָּד אֲשֶׁר…" – אוּפְּס, פָּשׁוּט חִפַּשְׂתִּי בְּוִיקִיפֶּדְיָה "יוֹעֶצֶת שֵׁינָה" וְיָצָא 'הַקּוֹסֵם מֵאֶרֶץ עוּץ'.
- קְפִיצַת גְּדִילָה – קְלַף טָאקִי חוֹפְשִׁי הַמְּתָרֵץ בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי אֶת בִּצּוּעָיו הַלְּקוּיִים שֶׁל הַמַּכְשִׁיר.
- תְּקוּפַת רְגִישׁוּת – זְמַן בּוֹ הַהוֹרֶה שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים עַל ״הַחַיִּים בְּלִי״, בִּמְקוֹם לְפַתֵּחַ כִּשּׁוּרִים שֶׁל יְלָדָיו.
- מִזְּנִיחוֹן – רִשָּׁיוֹן לְהַרְגִּישׁ רַוָּק/ה וְלוּ לְכַמָּה דַּקּוֹת.
- טַנְטְרוּם – יְלָדִים הַמִּשְׁתַּטְּחִים עַל קִבְרֵי קַנְיוֹנִים
- הַפְרָעַת מֵיְפֶּל סִירוֹפּ – טוֹב חָלָאס.
FAQ
כֵּיצַד לְהַבְטִיחַ שֶׁהַמַּכְשִׁיר יַתְאִים לְאֹרַח הַחַיִּים שֶׁלִּי?
יֵשׁ לִפְנוֹת לְהוֹרָאוֹת הַיַּצְרָן שֶׁל יְחִידַת הָאֵם. מֶחְקָרִים מַרְאִים כִּי בְּ-98% מֵהַמִּקְרִים לֹא נִמְצְאָה הַתְאָמָה.
הַגַּלְגַּלִּים שֶׁל הַמַּכְשִׁיר שֶׁלִּי לֹא זָזִים! מָה לֹא בְּסֵדֶר בּוֹ?
יֵשׁ לְנַתֵּק אֶת הַמַּכְשִׁיר מִמְּקוֹר מֶתַח, וּלְהַמְתִּין 5 דַּקּוֹת. אִם הַבְּעָיָה לֹא נִפְתְּרָה, נָתַן לְהֶפֶךְ אֶת הַמַּכְשִׁיר עַל בִּטְנוֹ, לִטְפֹּחַ בַּעֲדִינוּת עַל אֲחוֹרָיו, וּלְצַקְצֵק. בְּמִקְרִים קִיצוֹנִיִּים, יֵשׁ לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁיִּגְדַּל.
כַּמָּה בְּטוּחִים הֶחֳמָרִים שֶׁהַמַּכְשִׁיר עָשׂוּי מֵהֶם?
כָּל הֶחֳמָרִים נִבְדָּקִים וּמְאֻשָּׁרִים בִּקְפִידָה תַּחַת הַתְּקָנִים הָאֵבוֹלוּצְיוֹנִיִּים הַמַּחְמִירִים בְּיוֹתֵר, לְרַבּוֹת הַבְרִירָהּ הַטִּבְעִית.
כֵּיצַד אוּכַל לְהָגֵן עַל הַחֲפָצִים שֶׁלִּי בְּעֵת שִׁמּוּשׁ בַּמַּכְשִׁיר?
הַמַּכְשִׁיר מְתֻכְנָת גֵּנֵטִית לַהֲרֹס, לְקַלְקֵל וְלִשְׁבֹּר, כְּחֵלֶק מִמַּעְגַּל לְמִדָּה אִינְטוּאִיטִיבִית וּבְרִיאָה. עֲצַת הַיַּצְרָן לְחֵפֶץ הַנִּקְרֶה בְּדַרְכּוֹ שֶׁל הַמַּכְשִׁיר – בְּרַח.
הֵיכָן אֲנִי מוֹצֵא אֶת מִסְפַּר הַדֶּגֶם כְּדֵי לִרְשֹׁם אֶת הַמּוּצָר שֶׁלִּי?
מַכְשִׁירִים דּוֹר חֲמִישִׁי לַשּׁוֹאָה, אוֹ לַחֲלוּפִין בַּעֲלֵי הָרְחָבָה לְדַרְכּוֹן פּוֹרְטוּגָלִי, מְיֻצָּרִים לְלֹא סִמּוּן פִיזִי עַל גַּבֵּי הַמַּכְשִׁיר.
כַּמָּה זְמַן אוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּכְשִׁיר אוֹ מָתַי הוּא פָּג תֹּקֶף?
מֶשֶׁךְ הַשִּׁמּוּשׁ בַּמַּכְשִׁיר עוֹמֵד בְּיַחַס יָשָׁר לְטִיב מַעֲרֶכֶת הַיְּחָסִים עִם יְחִידַת הַהוֹרִים, וּבְיַחַס הָפוּךְ לָאִינְטֶנְסִיבִיּוּת הַשִּׁמּוּשׁ. הַמַּכְשִׁיר פָּג תֹּקֶף בְּתֹם חַיָּיו, אוֹ בְּנִתּוּק קֶשֶׁר עִמּוֹ, לְפִי הַמֻּקְדָּם מִבֵּינֵיהֶם.
מָה הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לִנְסֹעַ עִם הַמַּכְשִׁיר בַּמָּטוֹס, אִם אֲנִי לֹא רוֹצָה לִקְנוֹת לוֹ מוֹשָׁב?
הַדֶּרֶךְ הָאִידֵיאָלִית הֵנָּה לְנַיֵּד אֶת הַמַּכְשִׁיר בַּאֲרִיזָתוֹ הַמְּקוֹרִית. אַךְ הֱיוֹת וְהַשְּׁלִיָּה פָּגָה תֹּקֶף לְאַחַר מוֹעֵד הָאַסְפָּקָה, יֵשׁ לְאַחְסֵן אֶת הַמַּכְשִׁיר בְּתַחֲנַת הָעֲגִינָה, וְלִסְפֹּג אֶת הַהַפְרָעָה לְעַצְמְכֶם וְלַסְּבִיבָה.
הֲיָדַעְתָּ?
לא הפתיע אותי שכ-67% מהזוגות חווים צניחה משמעותית בשביעות הרצון מחיי הזוגיות בשלוש השנים הראשונות שלאחר לידת הילד/ה הראשונים (׳שבעת העקרונות לנישואים מאושרים׳, ד״ר ג׳ון גוטמן). כן הפתיע אותי לגלות שזו הַבְרִירָהּ הַטִּבְעִית שגורמת לה להירגע אחרי מריבה הרבה יותר מהר ממני. כי אמא רגועה מייצרת יותר חלב-אם, ולקטים-ציידים מצטיינים מתקררים הרבה יותר לאט.