כמעט הפצתי פוסט שבוע שעבר. ראיתי את הדד-ליין מתקרב, ומתקרב, ופשוט נתתי לו לעבור אותי. כשהוא היה ״עלי״, לרגע זכיתי בהצצה לאופיר-המתמיד, שהמשיך לפתוח ת׳לב כל שבוע מחדש.  ואז הרגע עבר. יכולתי לראות את הדד-ליין מאחורי – נופל לאותה בור עם המטלות מתחתית הרשימה, הריפוד עור של הפורד אסקייפ 2011 שהייתה לנו אחרי שאורי הקיאה…

״אמא, מה יש לאבא?״ רק הקוֹל שלה מעבר לדלת הוציא אותי מהמיטה.  שטפתי מהעיניים צהוב של יומיים ועמדתי לעשות כלים, כי זה עוזר לי להחזיר תחושת שליטה. קיבלתי בשעון הודעה שיש לי מכתב מביטוח לאומי והחליקה לי הצלחת והתנפצה אז יצאתי בדרמטיות מהדירה וטרקתי אחרי את הדלת מספיק חזק כדי שאלוהים ישמע. ״שומע, תפתח לי…

עד שהצ׳אט סיים לשפצ״ר לי את הקורות-חיים, נרדמתי. חלמתי שנכנסתי לשירותים כימיים במוצב בצפון ולתא לידי נכנס רויטמן אחד החיילים שלי ואמר לחבר שלו בטלפון ״אחי הלילה אני חותך מפה נשבר הזין… מי?! הקצין שלי? הוא לא כזה חזק אחי מה הוא כבר יעשה לי?!״. חיכיתי שהוא יצא ראשון ובאתי לשבת איתו בעמדה ובדרך למגורים…

איך שנכנסנו לבית-הספר איזה ילד מבסוט אמר לנו ״אורי בבַּגֵּט״. המנהלת חייכה אליו כאילו הוא לא אמור להיות שם, ואמרה לנו ״אתם יכולים לחכות בדּוֹנָאט, המוֹרָה של אורי בדיוק מסיימת מפגש להקה״. לקחתי תמר ממולא כי זה כלול, וניסיתי להבין מה מטריד אותי. כשעלינו במדרגות, חזרתי ליום ההוא בכיתה ז׳ שהמורה אמרה לי ״המנהלת מחכה…

הבחור בַּנַּדְנֵדָה לידינו נראה יותר כמו פדופיל מאשר אבא. ביד אחת הוא נידנד ילד בן שנתיים, וביד השנייה דיפדף בטינדר. הוא נראה חיוני מדי, הריח טוב מדי, והקשר היחיד בינו לבין הילד צעק חטיפה. ״יש משהו טוב?״ קרצתי לו והצבעתי עם הראש לכיוון הטלפון שלו, להזים חשד. ״לא טוב כמו אמא שלו״ הוא קרץ בחזרה…

״היום כבר לא תביא ביד״ הבוס צחק עלי כשראה אותי בוחן את היבלות שלי, ושאל ״נקניק או טונה?״ בזמן שפתח פיתה עם סכין יפנית שלפני שנייה הוא פיצל איתה קיר גבס. קדוסה, אריתראי בן 56 חזק כמו שור שעושה עם קונגו מה שאני עושה עם לפטופ, התיישב לידי ואמר ״מסעדה לא טוב, ניקיון לא טוב,…

״חוֹלָה על טראמפ אין נסיך בלעדיו לא הייתה עסקה, איך אני מקווה לפגוש אותו יום אחד״ ״וואי אמן את לא מבינה חלום שלי לטוס לניו יורק והוא אוסף אותי מהשדה עם לימו ואזרחות ולוקח אותי לגג של המגדל שלו ואני מצמידה שפתיים ודופקת לו נשיקה והוא לא צריך לעשות כלום כי השפתיים שלו תמיד בנשיקה…״…

לפני 60 יום התקשרו מהעבודה ואמרו שנשארו לי 60 יום. דיברתי עם כל מי שאני מכיר. הגשתי מועמדות לים משרות. חבר הייטקיסט אמר שיש לי פוטנציאל אבל הקורות-חיים שלי לא טובים והוא ישלח לי דוגמה של חבר שהתחיל מספר 30 בפלייטיקה עשה Repurposing ל-DevOps והיום הוא מְמַנְכֵ״ל. לא הבנתי על מה הוא מדבר אז הלכתי…

הייתי צריך לפנות 18 ג׳יגה בשביל לעדכן גרסה, אז דפדפתי להתחלה של 2022. כקורבן, בארה״ב היה לי הכל: אבטלה, מינוס, בדידות, דיכאון. לא הייתי צריך להתאמץ למצוא סיבות לכעוס. נאחזתי חזק ב״אם רק היינו בארץ…״. ואז פתאום היינו בארץ. ונגמרו לי התירוצים. אבל שום דבר לא השתנה. כי כבר היה לי הכל בחיים. חוץ מהיכולת…

יש לו 10 קיי עוקבים. וְוִי כחול. שיניים לבנות רצח. והבעה של אחד שהצרה הכי גדולה שלו זה שנגמר לו האחסון בקלאוד. הוא פרסם ספר אחד. כבר עובד על השני. אבל הבעיה הכי גדולה שהוא כותב טוב. אם לא זה, הייתי יכול לפחות לספר לעצמי שהכל פייק, שהוא קנה עוקבים, שהשיניים פוטושופ. אבל הוא טוב.…